פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נטוורקינג בתקשורת ואמנות

      בשנה האחרונה ללימודיהם משתתפים הסטודנטים בחוג לתקשורת צילומית בתכנית התמחות ייחודית ורוכשים ניסיון מקצועי שלא מקבלים בשום מוסד אקדמי

      המכללה האקדמית הדסה -תקשורת צילומית (יח"צ)
      אנשי מעשה (צילום: ענבל רוז)

      במהלך שנה ד' עובדים הסטודנטים בחוג לתקשורת צילומית במכללה האקדמית הדסה כסטאז'רים אצל טובי הצלמים והארגונים בתחומים הטכנולוגיים והחזותיים בישראל. התכנית מאפשרת לסטודנטים להתחבר לאנשי התעשייה וליצור לעצמם תשתית מקצועית עוד בטרם עזבו את החממה האקדמית. שוחחנו עם יהודית גואטה, ראש תחום הלימודים המעשיים בחוג.

      יהודית, איך אתם בוחרים את מקומות ההתמחות?

      "אנחנו מייצרים זיקה תמידית בין התכנים הנלמדים ובין שוק העבודה שאליו אנחנו מייעדים את הסטודנטים. תכנית ההתמחות מייצרת את הקשר עם התעשייה ועם האנשים שמובילים אותה. לכל סטודנט יש אפשרות לבחור את מקום ההתמחות שלו מתוך רשימה שאנחנו בונים. השנה עמדה הרשימה על 40 מקומות - צלמים, חברות, משרדים. אם סטודנט ימצא משהו שמעניין אותו ואיננו ברשימה נעבוד על צירוף הגורם לרשימה שלנו".

      הרשימה מתעדכנת משנה לשנה?

      "ודאי. אנחנו מבינים יותר ויותר שזו תקופה של שינויים במערכת שנקראת תקשורת חזותית. השדות הולכים ומשתנים – פעם היה פרסום מודפס והיום מדברים בעיקר על רשת ועל וידיאו. אנחנו רוצים שיהיו יותר חברות הפקה בתכנית, למשל. נרצה יותר משרדי פרסום. אנחנו חייבים להיות גמישים ולזהות כל הזמן את כוחות השוק שפועלים בו ולהתחבר אליהם.

      "גם את תכני הלימודים אנחנו משדרגים כל שנה כדי להתאים אותה לצרכי השוק, שהולכים ומשתנים בקצב מטורף. אנחנו לא מייצרים פער. זה קורה גם בגלל שהאנשים שעובדים אצלנו עובדים בעולם האמיתי. אלו לא אנשי אקדמיה אלא אנשי מעשה. הם חיים ונושמים את השוק. עולם הלימודים נשען על דרישות השוק. אנחנו לא פועלים בבועה מנותקת מהמציאות.

      המכללה האקדמית הדסה -תקשורת צילומית (יח"צ)
      בסוף השנה הראשונה כשליש מהסטודנטים המתמחים נקלטו לעבודה במקום ההתמחות (צילום: ענבל רוז)

      "חשוב גם להבין שאנחנו לא מגדלים צלמים אלא מעצבי תקשורת חזותית. צמחנו מתוך צילום ויש עליו הרבה דגש אבל לגמרי הרחבנו את הזירה. כיום זה רק אחד היסודות בתוך המרחב הזה".

      איך הסטודנטים בוחרים את מקום ההתמחות?

      "בשנה ד' הסטודנט כבר מכיר את נטיית הלב שלו ואת הסקרנות שלו. הוא מבין מהו העולם שמעניין אותו והתכנית נותנת לו הזדמנות להתקרב לאותו עולם ולהתנסות בו מקרוב, ובתוך מסגרת הלימודים לבנות את התשתית למה שיקרה אחרי הלימודים – קשרי עבודה, בחינת הכוחות שפועלים בשוק ומיומנויות כמו הגשת תקציב ובניית אסטרטגיית עבודה – אלו דברים שלא לומדים בבית ספר ורק העבודה האמיתית בשטח יכולה ללמד".

      איך המעסיקים מגיבים לתכנית?

      "כולם נהנים מהתכנית. מי שפותח את הדלת שלו לסטודנט נהנה מדברים שיש לסטודנט להציע, דברים שלא תמיד קיימים במקום העבודה. לסטודנטים יש הרבה מוטיבציה והם מוכנים להשקיע הרבה. הם לוקחים על עצמם המון עשייה ויזמות. מצדו של הסטודנט הוא מקבל מתנה ענקית – להיכנס לתוך השוק, ליצור קשרים ולהכיר את האנשים שבתוכו. רק טוב יוצא מזה, לכל הצדדים. מבחינתנו זו הצבעת אמון גדולה של השוק במכללה כמקום שמכשיר סטודנטים ברמה גבוהה מאוד".

      יש סטודנטים שממשיכים לעבוד במקום ההתמחות?

      "בסוף השנה הראשונה לתכנית כשליש מהסטודנטים המתמחים נקלטו לעבודה במקום ההתמחות. זה הקסים והרשים אותנו. גם מי שלא נקלט לעבודה קבועה מרוויח, כי קיצור הדרך שזה מייצר לסטודנטים אדיר. קשה מאוד לצאת מהלימודים ולנסות, בלי ניסיון מקצועי, לייצר קשרים מקצועיים. אנחנו יוצרים בשביל הסטודנטים את הקשר הזה וזה מאפשר להם להמשיך ביתר קלות את הדרך המקצועית שלהם.

      "אני בעצמי צלמת. אני מבינה ששוק האמנות קטן" מסבירה יהודית. "עם אני מאמינה שיש אנשים שפשוט נולדו לתחום. אם אתה אדם יצירתי ובעל שפה ייחודית, תוכל לבטא את זה בכל שדה ולהתפרנס היכן שאפשר".